Daf 107a
וְאָמַר רָבָא: תֶּיהְוֵי שַׁקְיוּתֵיהּ שִׁיכְרָא מַאן דִּמְקַדֵּשׁ אַשִּׁיכְרָא. רַב, אַשְׁכְּחֵיהּ רַב הוּנָא דְּקַדֵּישׁ אַשִּׁיכְרָא, אֲמַר לֵיהּ: שָׁרֵי אַבָּא לְמִיקְנֵי אִיסְתֵּירֵי מִשִּׁיכְרָא.
Rachi (non traduit)
שרי ליה אבא. התחלת לעשות שכר ולהשתכר בו מערב לכך הוא יפה בעיניך ומקדש אתה עליו:
אָמַר רָבָא: הִילְכְתָא, טָעַם — מְקַדֵּשׁ, וְטָעַם — מַבְדִּיל, וּמִי שֶׁלֹּא קִידֵּשׁ בְּעֶרֶב שַׁבָּת — מְקַדֵּשׁ וְהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת. מִי שֶׁלֹּא הִבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת — מַבְדִּיל וְהוֹלֵךְ כָּל הַשַּׁבָּת כּוּלּוֹ.
Rachi (non traduit)
כל השבת. כדאמרן לעיל עד יום רביעי:
Tossefoth (non traduit)
אמר רבא הילכתא טעם מקדש. וכן הלכה:
אַמֵּימָר פָּתַח לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא דְּרָבָא בְּהַאי לִישָּׁנָא, אָמַר רָבָא: הִילְכְתָא, טָעַם — מְקַדֵּשׁ, טָעַם — מַבְדִּיל, מִי שֶׁלֹּא קִידֵּשׁ בָּעֶרֶב שַׁבָּת — מְקַדֵּשׁ וְהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, מִי שֶׁלֹּא הִבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת — מַבְדִּיל וְהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ.
Tossefoth (non traduit)
אמימר מתני לה כו'. בסוף מילתיה גרסינן מבדיל והולך כל היום כולו דאי לאו הכי היינו לישנא קמא והלכה כלישנא קמא דמבדיל עד רביעי בשבת כדאמר רבי חייא לעיל ובתשעה באב שחל להיות במוצ''ש נמי רגילין להבדיל אחר התענית וכן בסדר דרב עמרם:
אָמְרִי לֵיהּ מָר יָנוֹקָא וּמָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי: זִימְנָא חֲדָא אִיקְּלַע אַמֵּימָר לְאַתְרִין, וְלָא הֲוָה לַן חַמְרָא. אַיְיתִינָא לֵיהּ שִׁיכְרָא, וְלָא אַבְדֵּיל וּבָת טְווֹת. לִמְחַר, טְרַחְנָא וְאַיְיתִינָא לֵיהּ חַמְרָא, וְאַבְדֵּיל וּטְעֵים מִידֵּי. לְשָׁנָה תּוּ אִיקְּלַע לְאַתְרִין, לָא הֲוָה לַן חַמְרָא, אַיְיתִינָא שִׁיכְרָא, אָמַר: אִי הָכִי, חֲמַר מְדִינָה הוּא, אַבְדֵּיל וּטְעֵים מִידֵּי.
שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת. שְׁמַע מִינַּהּ: הַמַּבְדִּיל בִּתְפִלָּה, צָרִיךְ שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס. וּשְׁמַע מִינַּהּ: אָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיֹּאכַל קוֹדֶם שֶׁיַּבְדִּיל. וּשְׁמַע מִינַּהּ: מִי שֶׁלֹּא הִבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מַבְדִּיל וְהוֹלֵךְ כָּל הַשַּׁבָּת כּוּלּוֹ.
Tossefoth (non traduit)
ושמע מינה מבדיל כל השבת כולה. לא שמעינן מינה אלא כל היום אלא נקט הכי משום דהלכה כן:
בְּעָא מִינֵּיהּ רַב הוּנָא מֵרַב חִסְדָּא: מַהוּ לְקַדּוֹשֵׁי אַשִּׁיכְרָא? אָמַר: הַשְׁתָּא וּמָה פִּירְזוּמָא וּתְאֵינֵי וְאַסְנֵי דִּבְעַאי מִינֵּיהּ מֵרַב, וְרַב מֵרַבִּי חִיָּיא, וְרַבִּי חִיָּיא מֵרַבִּי, וְלָא פְּשַׁט לֵיהּ — שִׁיכְרָא מִיבַּעְיָא?!
Rachi (non traduit)
פירזומא. שכר שעורים בלשון לעז ברוי''ש (בריי''ש:
שְׁכַר שְׂעוֹרִים (מין בירה)) :
ותאיני. שכר תאנים:
ואסני. שכר תותים:
שיכרא. שכר תמרים:
סְבוּר מִינָּה קַדּוֹשֵׁי הוּא דְּלָא מְקַדְּשִׁינַן עִילָּוֵיהּ, אֲבָל אַבְדּוֹלֵי מַבְדְּלִינַן. אֲמַר לְהוּ רַב חִסְדָּא: הָכִי אָמַר רַב: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁין עָלָיו, כָּךְ אֵין מַבְדִּילִין עָלָיו. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב תַּחְלִיפָא בַּר אֲבִימִי אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁין עָלָיו, כָּךְ אֵין מַבְדִּילִין עָלָיו.
לֵוִי שַׁדַּר לֵיהּ לְרַבִּי שִׁיכְרָא בַּר תְּלֵיסַר מְגָנֵי, טַעְמֵיהּ — הֲוָה בְּסִים טוּבָא, אֲמַר: כְּגוֹן זֶה רָאוּי לְקַדֵּשׁ עָלָיו וְלוֹמַר עָלָיו כָּל שִׁירוֹת וְתוּשְׁבָּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. בְּלֵילְיָא צַעֲרֵיהּ. אָמַר: מְיַסְּרָן וּמְפַיֵּיס.
Rachi (non traduit)
בר תליסר מגני. שנתנו מים על התמרים ואחר שזבו נתן על תמרים אחרים וכן הביא תמרים עד י''ג פעמים:
מייסרן ומפייס. מצערין ובשעת שתיה מפייסין הן כלומר טובים הן וראוי לומר עליהן קידוש והבדלה:
אָמַר רַב יוֹסֵף: אֶדּוֹר בָּרַבִּים דְּלָא אִישְׁתֵּי שִׁיכְרָא. אָמַר רָבָא: אִישְׁתֵּי מֵי זוּרְיוֹן וְלָא אִישְׁתֵּי שִׁיכְרָא.
Rachi (non traduit)
אדור ברבים. נדר שאין לו הפרה:
מי זוריון. מי משרת הפשתן:
Tossefoth (non traduit)
אדור ברבים כו'. דקסבר דברבים אין לו הפרה ואין הלכה כן אלא דוקא על דעת רבים אין לו הפרה ובמקום אחר מפורש (גיטין דף לו.):
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא עַל הַיַּיִן, וְאֵין מְבָרְכִין אֶלָּא עַל הַיַּיִן. אַטּוּ אַשִּׁיכְרָא וְאַמַּיָּא מִי לָא מְבָרְכִין עֲלַיְהוּ שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ? אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: אֵין אוֹמְרִים ''הָבֵא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ'' אֶלָּא עַל הַיַּיִן. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְקַדְּשִׁין עַל הַשֵּׁכָר. מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ: מְקַדְּשִׁין.
Rachi (non traduit)
כוס של ברכה. ברהמ''ז:
מַטְעֶימֶת יַיִן כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: מְלֹא לוּגְמָא. אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב, וְכֵן תָּנֵי רַב גִּידֵּל דְּמִן נָרֶשׁ: הַמְקַדֵּשׁ וְטָעַם מְלֹא לוּגְמָא — יָצָא, וְאִם לָאו — לֹא יָצָא.
Rachi (non traduit)
מטעמת יין בכל הוא. אותה טעימה שאמרו המברך צריך שיטעום בכל שהוא:
Tossefoth (non traduit)
אם טעם מלא לוגמא יצא. וכדמפרש ביומא (דף פ.) כל שאילו מסלקו לצד אחד יראה כמלא לוגמיו והוי פחות מרביעית כדאמרינן התם אבל מלא לוגמיו אמרינן התם דהוי יותר מרביעית ונראה שהוא רוב רביעית דאמרינן לקמן והוא דשתה רובא דכסא ודוקא לאדם בינוני אבל לעוג מלך הבשן בעי טפי כדאמרינן התם:
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֲנָא תְּנֵינָא לַהּ לָא גִּידּוֹל בַּר מְנַשְּׁיָא וְלָא גִּידּוֹל בַּר מִנְיוֹמֵי אֶלָּא גִּידּוֹל סְתָמָא. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְמִירְמָא דִּידֵיהּ אַדִּידֵיהּ.
סָמוּךְ לַמִּנְחָה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: סָמוּךְ לְמִנְחָה גְּדוֹלָה תְּנַן, אוֹ דִילְמָא סָמוּךְ לְמִנְחָה קְטַנָּה תְּנַן?
Rachi (non traduit)
מנחה גדולה. (משבע) שעות ומחצה ולמעלה זמן הקרבת תמיד כשאתה בא להקדימו:
Tossefoth (non traduit)
סמוך למנחה. תימה אמאי קרי ליה מנחה דאי משום דמנחה היתה קריבה בין הערבים הלא גם בשחר קריבה מנחת חביתין ומנחת תמיד וי''ל בשחר יש שם אחר תפלת שחרית ועוד דאמרינן בפרק קמא דברכות (דף ו:) הוי זהיר בתפלת מנחה שאף אליהו לא נענה אלא בתפלת מנחה ושמא בשעת הקרבת מנחה נענה ולכך קרי ליה תפלת מנחה שאז היה שעת רצון:
סָמוּךְ לְמִנְחָה גְּדוֹלָה תְּנַן — וּמִשּׁוּם פֶּסַח, דִּילְמָא אָתֵי לְמִימְּשַׁךְ,
Rachi (non traduit)
ומשום פסח. שמא ישב בסעודה וימנע ויפשע מעשות פסח:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source